כנראה..שככה הכל התחיל או: טדדם!הכירו את "כמו ציור"

כשאני חושבת על זה, זה בעצם היה שם תמיד, סבב אותי מהבית עם אמא שאוהבת אמנות ותמיד ליוויתי אותה עם האהבה הזו.(או שהיא אותי..)

גדלתי בבית עם קירות עמוסים מציורים של מדונות רנסנסיות יחד עם ציורי טבע דומם שאמא שלי ציירה של נופים רחוקים עם בתים כפריים, של מטבחים עם אח דולקת ותאורה רכה בסגנון וורמר.

המסע שלי אל תוך האמנות החל עם לימודי הצילום בתיכון לאמנויות ויצו, שם אני גם מלמדת היום

לשיעורי הסטודיו הייתי נסחבת עם שקיות ובהם כלים ואקססוריז מהבית ואת השיעורים אני זוכרת כזמן שאין בו זמן.

לפרויקט הסיום שלי בכתה יב קראתי "בעקבות ציירים" ואת החברים שלי, האחים שלהם וסבא שלי זיכרו לברכה "ליהקתי" להיות דוגמנים ליום אחד ולחזור איתי בזמן כמה מאות שנים אחורה לתקופה של המאסטרים הגדולים.

כמו תשבץ של יצירה הדליק אותי לשחזר את האווירה, התלבושות, האביזרים והאור:

לאסוף מנדולינה שהיתה באוסף המשפחתי, תלבושות מהתיאטרון, זכוכית עם טכסטורה שהזכירה לי את משיכות המכחול של ואן גוך. הכל לכדי תמונה של צילום-ציורי עכשווי.

מפה לשם עברו כבר כמה וכמה שנים מגיל 17 ואהבתי לצילום רק מעמיקה ומתעצמת.

במשך השנים הספקתי לעבור דרך ארוכה ומגוונת עם עולם הצילום:

צילמתי אופנה בניו יורק בפריז חזרתי לארץ והמשכתי לצלם ותמיד להמשיך להעמיק ולחפש את הזהות הצילומית שלי.

את המקום בו האהבה הכנה שלי נמצאת חפה מטרנדים.

את המקום בו הנגיעה שלי היא ייחודית . ומי שרואה כבר יודע שזה צילום שלי.

אז אומרים שאנחנו עושים סיבוב שלם ובסוף חוזרים הביתה, כנראה שיש משהו נכון בקלישאות

והנה אני חוזרת אל האהבה האמיתית, זו שתמיד מלווה אותי, הציורים הקלסיים, הצלמים של המאה ה19, האסטטיקה, הצבעוניות והאווירה הרומנטית.

הבגדים, תכשיטים והאביזרים אותם אני אוספת שנים משווקי פישפשים בכל העולם, שמחכים להצטלם איתך ולהפוך לפנטזיה של ציור-צילום עכשווי.

העיניין הוא להפוך אותך לציור ויחד להתחבר להשראה של צייר, דמות, אוירה ומשם להצטלם בהפקה שהיא כולה פנטזיה שתפורה עבורך.


Recent Posts